שבוע 2 - 11.01.2013

מה במוסף הזה מדבר אליי?

מה לא

בדפדוף ראשון לא הרגשתי שום חיבור: נוחי דנקנר, רשות לניירות ערך, אריה דרעי... קשר הון-שלטון, בחירות, טייקונים... חשוב, חשוב, אבל משום מה לא עובד.
כתבה על מייקל נביל סנד, הבלוגר המצרי, לא נושא ברומו של עולם, אבל הבחור נראה ממש נאה בתמונה. הממ... תמונה מצויינת של רן לוי עם כלב מול ערוץ הכלבים שיזם? זושה מאמט... סיפור היריבות של בן גוריון וז'בוטינסקי ואחר כך בגין, עוד דבר חשוב שלא באמת מדבר אליי.

מה כן

כתבה על הברווזון המכוער, הנס כריסטיאן אנדרסן - באמת לא דבר חשוב במיוחד, אבל ברמה האישית מאד קשור אליי ואל ילדותי. גם התמונה של גיבור ספרותי זה ממש טובה.

והפנינה האמיתית - המאמר המתורגם על יצירתיות מאת הוגו לידגרן, וואו! כאילו נכתב במיוחד בשבילי. מה חבל שזה לא הופיע במוסף הראשון של 2013 - זה היה הופך לעוד יותר סמלי.
הוא מדבר על כל הרעיונות המדהימים שהיו לו לאורך השנים, שאף לא אחד מהם נשא פרי. ועל השאלה למה באמת אף פעם לא ניסה באמת להגשים אחד מהם. על הפחד להישאב לעבודה שמפרנסת אותך עד כדי איבוד עצמך בתוכה, וזניחת חלומותייך האמנותיים. על הביקורת העצמית המצמיתה את ההשראה ואת הביטחון העצמי. הרצון ההרסני "למחוק" את ההתחלה של יצירה זו או אחרת ולהתחיל מחדש טוב יותר.
קראתי את המאמר ונזכרתי במילים האלמותיות של Aretha Franklin:

And there he was this young boy
A stranger to my eyes
Strumming my pain with his fingers
Singing my life with his words

בראשית

זה התחיל ממיגרנה, וממוסף הארץ (כן, אני יודעת, עיתון של שמאלנים עוכרי ישראל) שהיה מונח ליד המיטה. נכנסתי למיטה ודפדפתי במוסף. כמה כתבות מעניינות וגם תמונות מסקרנות. חומר מעניין ל-art journal. אולי אפשר לעשות מזה משהו. הרעיון מוצא חן בעיניי. עכשיו מה? טוב, קודם כל זה אומר לעשות עבודה כל שבוע. ובעצם שנת 2013 רק התחילה. אולי אפשר לחזור אחורנית ארבעה שבועות ולהתחיל מהשבוע הראשון של 2013. אפילו הצלחתי לאתר בבית שני מוספים קודמים. חסר לי רק הראשון. אני מקווה שאצליח למצוא אותו אצל מישהו מחבריי. ולמה בעצם החלטתי לכתוב על כך בלוג? בגלל תאוות הפרסום כמובן. מי מאיתנו בסתר ליבו לא רוצה להתפרסם? אבל זו לא הסיבה היחידה. סיבה נוספת היא שזה מקום מצויין לפתח את הצד המילולי של הרעיונות שלי לפני שאני מתחילה לעבוד עם קולאז' וצבע.

עלו לי מספר שאלות:

• האם לעבוד בספר ממוחזר, או ספר רישומים חדש, ואולי בכלל לעבוד על דפים נפרדים ולכרוך בסוף?
• האם החומרים יהיו רק מהמוסף, או שיופיעו בעבודה גם דברים שקשורים אליי?
• האם לכתוב בעברית או באנגלית?

בינתיים אין לי ממש תשובות לכל השאלות. אני מתחילה לכתוב בעברית, כי זה הכי נכון. אולי אחר כך אחליט להוסיף גם פוסטים באנגלית (בתנאי שיהיו חומרים מספיק טובים).
נראה לי שאוסיף גם חומרים שקשורים לדברים שעשיתי או חוויתי בעצמי בשבוע של המוסף. 
הייתי רוצה לעבוד בספר ממוחזר, בתנאי שאמצא אחד שמתאים בעיניי למטרה.
הייתי רוצה גם לעשות כל שבוע עבודה המבוססת על הרעיונות של אותו שבוע. כדאי שהעבודה תהיה בפורמט קבוע, כמו 30X30 ס"מ.

וכמובן השאלה הגדולה מכולן, האם אצליח להתמיד? עד היום לא הצלחתי וזו הזדמנות לכפרת עוונות. להחזיר את האמון שלי בעצמי.